|
|
אודות
אז מי אני בעצם? אני זאב, אדם צעיר, קרוב לגיל 16, שעדיין לא הספיק לעשות את רוב מה שאחרים עשו- לא הספיק ללמוד לרכב על אופניים, לא הספיק לשחות, ובטח שלא לצאת הרבה עם חברים ולבלות. כעת אני עובד על השלמת הדברים שהחסרתי בילדותי.
אני לא אוכל בשר, אני צמחוני מלידה. אני לא עושה ספורט בכלל. לא שותה קולה ולא אוכל פירות או ירקות, גם לא כל שאר הדברים הבריאים. עיסוקי הראשיים הם במחשב ובטלוויזיה, וכעת אני רוצה להפוך אותם ליותר על ידי השינוי העצמי שלי. אני מסורתי, אפשר לומר, בן להורים דתיים, אפשר לומר, ועובר הרבה. לאחר שכתבתי יומנים אני פורש את סיפורי לאור ומשתף אותכם בכל מה שעובר על חיי בחברה, במשפחה, ובשינויי האישיים.
|
המשפחה שלי. המשפחה שלי היא עסק מורכב ומאוד קשה לתמצת אותה. בעבר, ולעיתים, היא מאוד נוחה וכולם נמצאים בה בשלבה. אך בעקבות אח זוועתי והיפר אקטיבי, אחות צעקנית ויללנית, אשה חדשה שנכנסה למשפחה ומחליטה על החוקים ואח גדול שלא שולט בכוחות שלו נוצרה משפחה מפורקת. *חיים- האח הקטן והנוראי, ילד מיותר שבא לעולם בטעות והרס את המשפחה בשלמותה. דורש הכל, צועק כל דבר, מעיר אותי משנתי בכל הזדמנות. מתייחס אל הורי כמו אל משרתים ובמידה ולא יעשו כדבריו יצעק ויענישם. לא מודע לחוקים הבסיסיים במשפחה ובבית, ולא מודע לעצמו. צועק כמו בהמה, זורק דברים, משתולל ובעיקר מילל בצורה מורטת עצבים. הבחור גנב לי את היחס מההורים, את היחס מהמשפחה, זוכה תמיד לאהבה יותר מכולנו. בעבר הוא גם גנב לי את החברים, גנב לי את המקום שלי בהרבה מקומות ומשם נובעת השנאה שלי אליו. אין ספק, האדם הזה הוא אדם לא צנוע, גאוותן, שחצן, שמנמן, עם אובר בטחון עצמי ואי אפשר לספק אותו. כל התכונות שאני שונא בבן אדם נמצאות בו. אין ספק שבלעדיו החיים שלי היו טובים יותר. על כל דבר הוא צועק, והוא בטוח שההורים שלי צודקים. מעניין איך הוא יסתדר בחיים בלעדיהם.. אי אפשר להעביר עליו ביקורת כי הוא לא יודע לקבל אחת כזאת. אדם אדיוט ומיותר, וכל מה שאני שונא בבן אדם יש בו. חנות לתכונות רעות *אני- מה אני ביחס למשפחה? אני יכול להיות סנה בוער ואני יכול להיות גם זחל שקט. אני מצד אחד כל היום מסתגר בחדרי, יחד עם מחשבי, נח לי בשלווה וצופה בטלוויזיה ומשחק במחשב. לא דורש הרבה, לא מבקש הרבה, מסתפק במועט ונהנה ממועט. אדם רגוע ושלב לפרקים, אדם עצבני ולא נעים לפרקים. הכח הפיזי שלי מועט והמראה שלי מטעה- אני נראה אדם תמים ומאוד רגוע, חנון מהסרטים, אך ברגע שאני פותח את הפה, אין לי מחסום והלשון העוקצנית שלי מתחילה לדבר. יש המון דברים שאני לא מכון לקבל והמון דברים שאני מעביר עליהם ביקורת, אבל לא שמים עלי. אני צועק, מקלל, משתולל, ואני מקפיד על משלב נכון ולא לזרוק סתם קללות חסרות בסיס. מה לעשות, שבבית הכושל הזה הכל הולך רע, ואפילו אם אתה מנסה להעביר מסר אתה לא תצליח. אני לעיתים מאבד את השליטה ומקלל כמה שאני רוצה, את מי שאני רוצה, בסיטואציות שאני רוצה והכל הולך לרעת המשפחה, ומגיע להם. מגיע לי בעיני משפחה יותר ראויה ונוחה, מגיע לי שקט ושלווה. לא מתאים לי התנאים הזולים האלה של מחייה בגן חיות. *להבה- האחות שמצד אחד הייתה מכשפה, וגם הייתה מלאך. מצד אחד הייתי איתה בריב גדול והתווכחנו המון, היא נעלבה ממני, אני נעלבתי ממנה והדברים לא פשוטים בכלל. מצד שני, יש לה לב טוב, וזה לפעמים מה שחשוב. בזמן האחרון להבה פקחה עיניה והחלה להבין את התנהלות העניינים בבית וגם היא מתחילה לצאת נגד הורי על חינוכם הקושר והחסר ערכים שהם החדירו בחיים, אבל זה לא מספיק.אני והיא מסתדרים מצויין. *הבהמה- אחי הגדול, בהמה מסריחה ומגעילה. גוש שומן שעיר ומזיע, זוועה של אופי וזוועה של חיצוניות. מגעיל, מסריח, מציק, ובעיקר מזיק. אומנם הוא לפעמים משקף תדמית של אדם אינטלגנטי והוא לפעמים יודע על מה הוא מדבר, הוא מאוד חדשני ולא מיושן, אבל באיזהשהיא מידה מדובר בבור, כסיל, אדיוט, ובושה לאינטלגנציה האנושית. עושה מכל דבר צחוק, מגזים עם כל דבר, ולפעמים הוא לא שולט בכח הפיזי שלו ומסתכל על כבוד בצורה מוגזמת וקלישאתית. אדם רע, זבל, ושטלתן בצורה מציקה. הוא רוצה לסלק את החיות שלי מהבית שאני כ"כ אוהב ולא איכפת לו, רק מאשתו. שגם היא, התגלתה, כלא מלאך קטן. *אשת הבהמה- היא באה למשפחה בצורה מאוד סימפטית, שלווה, רגועה, נכנסה אל תוך הסערה בלי לדעת מה יצא ממנה. והנה, התוצאה. היא ידעה שמדובר במשפחה וולגרית, רדודה, חסרת נימוסים שהחוקים בה חוגגים על שמאל ועל ימין עם הורים שלא יודעים מילה בחינוך ואחים שלא יודעים להסתדר אחד עם השני? לא נראה לי. היא לוקחת את הדברים בפשטות מידי ולא מודעת לתמונה הגדולה, מתייחסת אל הכל בצורה שהיא חושבת לנכון אבל מה לעשות שלפעמים היא פשוט לא חושבת נכון. לא אוהבת חיות ומדברת לא יפה עליהן, לפעמים אכזרית מידי. משתלטת לי על עליית הגג וחבל שכך. אדם נחמד, פחות או יותר, לא מזיקה במיוחד. יש גרועים ממנה בתהום הזה. *אבא- מה הוא מבין? זה ההגדרה שלי אליו. לעיתים הוא מפטפט בלי פואנטה, לפעמים הרוע והרשע שבאופי שלו מתגלים, ולעיתים הוא פשוט חושב שהוא מבין אבל הוא לא מודע לזה שהוא פשוט לא מבין. טרוד המון, עם לא מעט מחלות, אבל בשורה התחתונה אדם טוב. הוא לא בן אדם רע. *אמי- יש בה המון חסרונות. היא עצבנית, חסרת סבלנות, ומאוד לא שלמה באהבה שלה כלפיי אחרי איך שדיברתי עליה. המון פעמים היא נסחפת ומדברת לא יפה, מגזימה ומעצבנת, אבל לא נורא. יש גרועים ממנה. היא מתנהגת אלי לעיתים כמו ילדה קטנה וחסרת מח, ולעיתים כמו אשה שמכירה אותי בגדר אדם ולא הבן שלה. יחסי אם ובן רגילים לא יהיו בנינו, לא משנה איך זה יראה. *החיות שלי- כלבה, חמודה, קטנה ושמנמנה. פינה של אור שנמצאת בבית שתמיד שמחה ומחייכת וצריך ללמוד ממנה להעריך את החיים. שתי חתולות, בנות שנה, קטנות וחמודות, ששניהן נכנסו להריון וזכו להוליד ביחד 5 גורי חתולים חמודים במיוחד שאני מנסה לגדל את כולם באהבה. מקווה, שאת פינת האור שיש לי בבית לא יקחו ממני. המלאכים היחידים בגיהנום הזה. |
חמישים הבחור מהסרטים- ההוא ש"הכי מקובל", הכי מוצלח, הכי טוב, שהבנות רודפות אחריו והחיים ילכו בקו שבו הוא ירצה. יש בו קסם אישי שגורם לו להוביל אותך אחריו ולא להתווכח, ולכולם לא נעים לסתור אותו או לריב איתו. חזק פיזית, דומיננטי, בולט בחברה. מסוגל להתעלם ממך וללכת לידך ולא לשים לב אליך, לא מתוך רוע אלא כי זה באופי שלו. הכי עצוב זה שיש לי חבורה אישית, קטנה, והוא נדחף אליה. האלוואי ויזוז ממנה. לא הייתי אצלו בבית, הוא היה אצלי במסגרת אירועים. מכיר אותו מכיתה ו' +/- |
מטרות לחיים עד גיל 17 • ללמוד לרכב על אופניים • ללמוד לשחות במקצועיות • לכתוב ספר • להוציא סרט קצר וטוב בהפקתי • לשנות את התזונה • להכנס לכושר • למצוא את החברים הנכונים • לכתוב כתבות באתרים שונים |
רכבת האדם שאני כ"כ צריך אבל מצד שני כ"כ לא צריך. סינמפאל (חבר לקולנוע), אדם שאני מנצל בשביל ללכת לסרטים וגם הוא מנצל אותי כדי ללכת לסרטים. הוא נורא מניפולטיבי, נורא שטלתן, לא נחמד ולא אדיב, אוהב לשלוט בי ולהחליט בי, נכנע למסוכמויות, מקובע, שטוח, לא אוהב להקשיב, לא אוהב להאזין ובעיקר חופר ומעצבן, במילה אחת- נרקיסיסט. יש לבן אדם לא מעט דברים שהוא מקבל בלי שום סיבה מוצדקת- הוא אומנם לא מושלם אך בהחלט לא פגום והכל אצלו, איך אומרים, זורם כשורה. הייתי מאחל לעצמי את היכולות הקוגניטיביות שלו ואת הריכוז הגבוה נורא שלו, אבל בינתיים אני תקוע עם מה שיש לי. הטעם שלו בסרטים שעל זה מבוסס קשרינו- נורא. האיכות צפיה שלו - מזעזעת. (מדבר בזמן הצפיה הרבה, צוחק בקול רם, נוטה לדפוק לי על הכתף ולדפוק פרצופים מביכים, שולח לי ידיים לרגליים באופן קבוע במהלך הצפיה, וכו' וכו'.) לסיכום, למזלי הוא חבר רק למען הקולנוע עבורי- ואפילו פעם אחת הוא טען שהוא חבר שלי רק בשביל ללכת לסרטים ובכלל לא איכפת לו ממני. מצחיק. (רמז - ''שמעון השכן'') |
|
|
שישבת | | אני לא יודע איזה יום אני שונא יותר- שישי או שבת. בשישי אני בד"כ קם להאזנת צלילי המוזיקה המז** של אמי עם אופרה גרועה או שירי דוסים (פאק, כמה ששירי הדוסים גרועים) ואז ממשיך ביום תוך כדי אכילת קורסונים ושתיית שוקו, וזה עוד החלק הטוב של היום. בהמשך אני עצבני נורא ללא שום סיבה, האור יום מחרפן אותי, משימות הבית משגעות אותי, השהיה מול המחשב חריגה משאר השבוע באופן שקשה להסביר, ובד"כ אני לא רואה סרטים ביום זה ובמידה ואני רואה הם גרועים במיוחד- כל הדברים הגרועים ביום אחד. אבל מילא זה. החלק הגרוע הוא כניסת השבת. אם אני צופה בסרט אני לחוץ ולא נהנה ממנו בגלל השבת, זה ברור. אבל החלק המעצבן הוא שבכניסת השבת אני חייב לעצור הכל- כל פעילות- ואבא שלי עם צעקה מעצבנת "תיכנס כבר להתקלח! בוא לבית כנסת!" הוא פשוט לא סובל את העובדה שאני לא הולך לבית הכנסת ואז אני נאלץ לסבול. מאוד. כי בד"כ אני פשוט מסתובב בשכונה שלי בחוסר מעש, סובב סביב סיבובים הלוך ושוב בחום המיוזע במקום לשבת בבית כמו אדם נורמלי ואז חוזר הביתה כדי לראות את אמי יושבת לבד ואומרת "שוב חזרת ראשון". לא משנה מה אני אעשה, אני אחזור ראשון. ואז כמובן אבי מגיע ואחותי יורדת וכולם מתישבים לאכול- הארוחה היא החלק האהוב עלי בסופ'ש, כיוון שאז סוף סוף כולם ביחד- המריבות הוויכוחים והעוינות שהאחים פיתחו בניהם כבר הרסו את זה, ואין לי מספיק זיכרון כדי להבין איך זה היה ככה או למה זה ככה. כשאחי הגדול ואשתו פה זה יותר כיף. וואלה.
זה לא הסוף, כמובן. בלילה משעמם ואמא שלי מסדרת את הבית ואני חופר לה- תמיד מנסה להשיג attention בחוסר הצלחה כי אני אדיוט מידי כדי להבין שהיא לא לרמתי- ואז, בלילה, משעמם לי. או שאני קורא עיתונים, או שאני מנסה לקרוא ספרים, או שאני יוצא (וגם זה בזמן האחרון לא להיט) או שאני נרדם. בעצם, כבר מזמן שאני לא נרדם. ואז מגיע שבת- ואו, כמה ששבת משעממת. פשוט יושבים ובוהים בקיר אחרי הארוחה בחוסר מעש בלי לעשת שום דבר- פעם עוד ידיד ולנצח היו נשארים אצלי והיה ממש כיף, היום אנחנו פאקינג אוכלים בנפרד (הם המניאקים נמאסו עלי והחליטו להתקבץ עם עצמם, כפויי טובה) בעוד בשבתות האחרונות הגעתי למסקנה שאני פשוט בן אדם שמשעמם לו להיות לבד בשבת. או שאני קורא (הסיכויים רחוקים) או שאני אוכל כל היום, או ישן שנ'צ (ואו כמה שזה נדיר) או שאני יוצא להליכה- וגם זה, עובר, ומוזר. מריץ לך מחשבות פילוסופיות ומשעממות בראש. ג'יז. אחרי הכל מגיע סופ'ש- וזה- הדובדבן שבקצפת. או שיוצאים, או שהולכים לסרט, או שהולכים לאכול, או שנשארים בבית ורואים האח הגדול, אבל פאק, כמה שזה כיף. כמה שזה עוזר. כמה שזה מהנה. אמןןן יהיה ככה כל הזמן.
הלוואי ויכולתי לומר את האמת בכל מילה כאן מבלי לחשוש, אבל אנחנו חיים בעולם שכולו חששות ואין טעם שבגלל שגיאה אחת הכל יפול. נסכם בכך- שבת, יום המנוחה והעושר, הוא היום הקשה עלי בשבוע- יציאתו היא הקלה גדולה עבורי. אני עדיין מעריץ את שישי בערב למשל, אבל חסר לי עוד כמה דברים בשביל לאהוב אותו. היום בשבת בבוקר היינו אמורים לאכול אצל משפחתו של תמיר- הפלא ופלא- לא הלכתי לאכול אצלו כי פשוט לא רציתי. אח, כמה שההורים שלי כעסו עלי, כמה שהוא יכעס עלי, כמה שהמשפחה שלו תכעס עלי.
שיכעסו.
שבוע הבא מתחיל הביזנס האמתי. מחר אני מתחיל קורס חדש שעומד לשנות לי את הסתכלות החופש. מתרגש? בוודאי. יותר חשוב לי דברים אחרים עכשיו. ממחר היום הולך להיראות כ"כ אחרת, לעזאזל, אני עומד לשנות מסלול ב180 מעלות ואני כ"כ מקווה שיוקל לי, שילך לי טוב. אין הבטחה שהכל ילך טוב, אבל אנחנו כאן כדי לקוות, והתקווה משרה בנו את ההצלחה, אמר אדם חכם.
משאלות הלב? כרגיל הפעם- התמדה בדברים החשובים, עקביות, ריכוז, בריאות, הצלחה בהתמודדות והעיקר שאני אהיה רגוע. |
|
|
|
|
 | נשמע כאילו נמאס לך מכולם מכירה את זה,אבל תשתדל,באתי להגיד להיות יותר נחמד,אבל אם נמאס לך מהעולם אז מי אני שיגיד לך,תתחבר,אפילו אני לא עושה את זה. פשוט תשתדל לא להוציא דברים מפרופורציות,לפעמים הדבר האחרון שאתה רוצה לעשות,הוא הדבר שהכי יכול לשפר לך את המצב רוח,אז אל תוותר לעצמך. |
|
|
|
|
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?
עדכוני RSS
|
עדי עדי הוא אחד האנשים הכי משפיעים והכי שונים שאני מכיר. מדובר באדם שהצטרף אלינו לבית הספר בכיתה ח', ובאופן מפתיע בכיתה ט' עבר סוויץ' ונהיה מעין עבריין שמנת שמעשן, שותה, ועושה פוזות. לאחר זמן הבין שהשינוי הזה עשה לו רע, ולאחר שהתעסק עם הוריו, הבית ספר, המשטרה ואפילו החבירם הבין עדי שזה לא טוב בשבילו והחל להסתובב בחברה אחרת. לעיתים הוא מציק ומעט חופר, לעיתים הוא מעט לוחץ, ולעיתים הוא יותר מידי מתנשא ומאבד קשר. אדם טוב זה בטוח, לעיתים מאוד כבד ולא זורם, ולעיתים מאוד זורם ומהנה להיות בחברתו. מה שבטוח, חבר טוב. מכיר אותו מכיתה ח', הייתי אצלו בבית, הוא היה אצלי. אנחנו חברים טובים פחות או יותר ואני מקווה שהקשר הזה לא ייגמר. |
חמור וחזה. חמור וחזה הן שתי ידידות שונות מאוד, והן חלק מתהליך ארוך שלקח לי זמן לאגד אותו. חמור היא ידידה טובה שלי שאני מכיר מתחילת השנה שעברה, היא מצחיקה, סוטה, וולגרית, אבל בן אדם טוב ונעים להיות בחברתו וזה מה שחשוב. לא עדינה בכלל, מאוד שונה ומגוונת, רב תחומית- מאוד עדכנית בחברה ונהנית מהחיים, אך גם מאוד חכמה ולומדת באוניברסיטה. זה מדליק מאוד הדברים האלה. חזה, לעומת זאת, היא הבחורה היותר עדינה. מכנים אותה מלאך, האדם שתמיד מחייך, לדעתי היא מאוד מתנשאת וסנובית בחלק מהזמן. היא לא תהיה מוכנה לדבר עם אדם לוקה או מכוער, או לא מספיק מקובל בחברה. יותר מידי מקובעת ויותר מידי מתלהבת מעצמה, אבל לעיתים זה מקובל. אני לא כועס עליה ואין לי משהו נגדה, בשורה התחתונה היינו בריב ארוך ולאחרונה חזרנו לדבר. משהו ביחסים בנינו מאוד לא אחיד אבל גם לא רע במיוחד ולמדנו להסתדר אחד עם השניה. חמור וחזה הן ידידות רחוקות שלקחתי לחפצי כאשר הבנתי שבשכונה שלי אין לי חברים טובים ורציתי ליצור מעין חבורה קטנה; תמיר, חמור, חזה, חזק, אני, ואולי גם ברטון וטיטי. מה שבטוח, המגניב ביותר בסיפור הוא שיצרתי את החבורה הזאת, רק חבל שהיא לא מגובשת מספיק. אולי בעתיד. |
ידיד לנצח באופן מצחיק, שני הכינויים הנפרדים בעצם מתאימים למה שקורה כאן- ידיד לנח. ידיד, הוא חבר טוב שלי מאוד. אני מכיר אותו מגיל פאקינג 4 ועשינו הכל ביחד. ושאני אומר להכל, אני מתכוון לה-כ-ל. הכל כולל הכל. אדם קצת מרושע, אוהב להתווכח, אוהב לצאת צודק, האמת היא שאני כבר לא זוכר את איך שהוא מתנהג כ"כ... אבל חבל שנותק הקשר אחרי שהכרתי לו את לנצח. לנצח הוא אדם שאוהב לנצח. הוא תותח בספורט, נראה טוב, זוכה לקבל כל מה שהוא רוצה וכל מה שהוא רוצה בחיים מזדמן אליו בשניה. אדם שזכה להכל מהכל, ואני הפסדתי אותו גם כשהכרתי לו את ידיד. השניים היו חברים טובים שלי, מאוד, שגדלתי עם שניהם. לנצח הוא בנם של חברים של המשפחה שלי, וכעת אני מבין שמדובר באדם סנוב, מתנשא, שיותר מידי ירדתי נמוך כדי לספק אותו. לאחר שהכרתי לו את ידיד, הוא סחב אותו אחריו והכיר לו את כל החברים שלו- ושניהם נהיו חברים טובים והותירו אותי מאחור, חסר לי מאוד כל הביחד הזה. היינו שלושתינו רואים סרטים ביחד, סדרות, ישנים אחד אצל השני, היה לנו ממש כיף, אך משפחתו של ידיד מעט שונאת אותי בעקבות תקריות שונות ומשפחתו של לנצח גם מתחילה לא לחבב אותי במיוחד, וחבל שכך. אני מתגעגע לשלישיה הזאת שיצרתי לנו, לכיף הזה, אבל זה חלף, והם בחרו להיות שני בסט פרינג ולהשאיר אותי לבד ולגמרי לבד. לא יצרו איתי קשר מעצמם קרוב לשנה ולא עשינו איזה ליל סרטי אימה ביחד שנים, אין מה לעשות זה גלגל החיים וגם ידיד וגם לנצח ישארו בשבילי ידידים לנצח :( |
חזק הוא היה פעם אחד החברים הכי טובים שלי. אני אומנם מכיר אותו זמן קצר, אבל הוא היה אחד האנשים שהכי התחברו אלי, והוא אפילו עבר לבית הספר שלי בגללי. לאחר ריב חזק שבו הבנתי שאני אצלו בהעדפה שנייה, היחסים התקררו והדברים נקפאו לאורך זמן. למרות שהוא ברח לי מהמחשבות שלי, ולמרות שהיחסים איתו הרבה פחות קשורים בזמן האחרון, אני והוא סבבה לחלוטין והיחסים בנינו נהיים בסדר גמור לאחרונה. היה אצלי בבית, לא הייתי אצלו. מכיר אותו מתחילת כיתה ז'. (''מילר'') |
מתן חבר נחמד, לעיתים. האדם השנוא עלי, לעיתים. האדם המציק ביותר שאני מכיר, לעיתים. להמשיך עם המחמאות? קשה. מתן הוא האדם הכי לא מוגדר והכי בעייתי שאני מכיר- הוא חכם, מאוד, נחשב כבן אדם אינטלגנט שמבין דברים, אך לעיתים הבעיות שלו מתעלות על היתורונת שלו. לעיתים הוא שקט ונחמד, נעים הליכות וכיף להיות בחברתו, נח לשיחה, לא מנסה להצחיק יותר מידי או להציק יותר מידי ולא סובל מעומס טוסטרון, וזה מספיק לי. פעם הוא היה אדם טוב יותר. הוא כיתה מעלי, והוא עבר לבית ספר חופשי ודמוקרטי. הדברים אצלו השתנו מאוד ולעיתים הוא מאוד מציק ומתנשא, ולאחר שהוא הולך לכל מיני מקומות שאין לי את היכולת או את האומץ ללכת לשם הוא חוזר עם חוויות ומתנשא מעלי. אובר-בטחון בצורה מוגזמת ומעצבנת, אובר-תגובה, המון ציניות והמון בעיות חברתיות. האדם יותר מידי בטוח בעצמו וזה בעייתי. אבל בשורה התחתונה, חבר נחמד מאוד, כיף להיות בחברתו. לעיתים, כשהוא על רגעון מוחלט, אני מסוגל להיות בחברתו ואפילו להינות מהנוכחות שלו. אני מכיר אותו מכיתה ו' פחות או יותר, הוא היה אצלי בבית, אני הייתי אצלו. יוצאים מידי פעם לסיבובים בשכונה. (אנטרופוסופי) |
תמיר הוא נחשב לאחד החברים הכי טובים שלי, למרות שבכלל לא בטוח. הוא הרבה פעמים קובע בלעדי והרבה פעמים מבריז לי ויש לו המון בעיות, האופי שלנו שונה לחלוטין, אבל מה שבטוח- מדובר בחבר טוב ואמיתי. אם אני אצטרך אותו, הוא יהיה שם. השאלה היא כמה זמן הקשר שלי איתו יימשך עם כל השינויים שהוא עובר בעזרת הפייסבוק והמקומות שהוא מסתובב בהם. מכיר אותו מכיתה ו', הייתי אצלו בבית, הוא היה אצלי. |
|
|