אז מה הספקתי ביומיים האחרונים? ריגושים בשקל, אני מניח. אבל לפחות עשיתי משהו. אתמול ביליתי עם אמי בסרט הנחמד והמפתיע- "מי מפחד מהזאב הרע". מותחן אינטנסיבי אלים, והיה נחמד מאוד לשים על אמא שלי את העיניים בכל שלב. אומנם זה מגוחך, מה, ילד בן 15 הולך עם אמא שלו לסרט? אמא שלי מגניבה, אני אוהב ללכת איתה לסרטים כאלה, היא היחידה שדרכה אני יכול ללכת לסרטים כאלה ואני נהנה ללכת איתה לסרטים כאלה. היא מגניבה וכיף לי איתה, ולמי שיש בעיה או שהוא חושב שזה מצחיק, שיקפוץ. לי לא באמת איכפת.
והיום, קמתי, אח שלי ואשתו כמובן צעקו עלי שלא סידרתי את החדר שלהם כשצפיתי שם בסרט, כמובן. לאחר ברבור עם המשפחה וקצת הפגת דקות שעמום מול המחשב, פשוט הלכתי אל תמיר והלכנו אל הקניון- ומשם הלכתי למסעדה עם אמי ואחותי. זה מדהים איך שהיום טס, וזה מדהים איך שאני מצליח לנצל את הימים האחרונים ולבלות בהם כמה שיותר מחוץ לבית. אומנם זה מגוחך, אבל מגוחך זה אני. אני צריך להפטר מהתכנונים ומהטבלאות, זה חופש וצריך לנצל אותו - גם אם נותרו לו בסה"כ שלושה ימים ולא ניצלתי אותם עד הסוף. זה לא נורא. בשורה התחתונה, אני נהנה, ואולי אני אמשיך להינות, כמו שאמרתי- לא להספיק לנסות.
וכעת, גם יש לי תוכניות איך להפטר מההתמכרות שלי לאינטרנט, אז בכלל יהיה מעניין. אני מתחיל להינות מזה.
וכן, כמו תמיד, השבוע האחרון לחופש עובר גם לאט וגם מהר, ולעיתים הוא מרגיש כמו נצח- אבל השבוע האחרון בחופש הוא השבוע היחידי שבו מרגישים שעבר הרבה זמן, או שמתחילים להתגעגע. עד השבוע האחרון אני אף פעם לא משתעמם. תמיד ההורים אומרים שהילדים באיזה שהוא שלב משתעממים ורוצים לחזור, לי זה אף פעם לא קרה. לעומת זאת, היה לי מאוד משעמם- ניסיתי להתנתק מהאינטרנט, ומצד שני לא מצאתי תחביב אליו. רוב החברים שיכולתי לקבוע עמם היו מכורים למחשב או שלא יכלו, ואלו הימים האחרונים שניתן לנצל עד שאהיה בבצפר שאני כל כך לא אוהב.
אז מה הספקתי ביומיים האחרונים? ריגושים בשקל, אני מניח. אבל לפחות עשיתי משהו. אתמול ביליתי עם אמי בסרט הנחמד והמפתיע- "מי מפחד מהזאב הרע". מותחן אינטנסיבי אלים, והיה נחמד מאוד לשים על אמא שלי את העיניים בכל שלב. אומנם זה מגוחך, מה, ילד בן 15 הולך עם אמא שלו לסרט? אמא שלי מגניבה, אני אוהב ללכת איתה לסרטים כאלה, היא היחידה שדרכה אני יכול ללכת לסרטים כאלה ואני נהנה ללכת איתה לסרטים כאלה. היא מגניבה וכיף לי איתה, ולמי שיש בעיה או שהוא חושב שזה מצחיק, שיקפוץ. לי לא באמת איכפת.
והיום, קמתי, אח שלי ואשתו כמובן צעקו עלי שלא סידרתי את החדר שלהם כשצפיתי שם בסרט, כמובן. לאחר ברבור עם המשפחה וקצת הפגת דקות שעמום מול המחשב, פשוט הלכתי אל תמיר והלכנו אל הקניון- ומשם הלכתי למסעדה עם אמי ואחותי. זה מדהים איך שהיום טס, וזה מדהים איך שאני מצליח לנצל את הימים האחרונים ולבלות בהם כמה שיותר מחוץ לבית. אומנם זה מגוחך, אבל מגוחך זה אני. אני צריך להפטר מהתכנונים ומהטבלאות, זה חופש וצריך לנצל אותו - גם אם נותרו לו בסה"כ שלושה ימים ולא ניצלתי אותם עד הסוף. זה לא נורא. בשורה התחתונה, אני נהנה, ואולי אני אמשיך להינות, כמו שאמרתי- לא להספיק לנסות.
וכעת, גם יש לי תוכניות איך להפטר מההתמכרות שלי לאינטרנט, אז בכלל יהיה מעניין. אני מתחיל להינות מזה.