כל העולם הקטן והאלקטרוני שלי נהיה זאבים. נחמד, הא. בכל מקרה, שמתי לב לדבר מוזר שקרה לי במהלך חיי. בכיתה ז' נרשמתי לפורום אינטרנטי שבו הבעתי את אהבתי לסדרות טלוויזיה, קולנוע וכל השאר. הפורום בהחלט פיתח אותי וגרם לי לכתוב טוב יותר, להביע דעה טוב יותר, ובין היתר להיות ילד חכם יותר. זה עזר לי מאוד. זה גרם לי תמיד בוויכוחים להיות משכיל ובעל ידע, זה הראה לכולם שאני בהחלט יודע להביע את מה שאני חושב, עזר לי לכתוב בתקינות וכו' וכו'. הבעיה העיקרית שבעניין היא עצם העובדה שהעולם לא אוהב ולא מתחבר לאנשים חכמים, וגם אני לא. הבעיה היא, שבעולם האינטרנט אני הזאב החכם והאינטלגנטי, ובעולם האמיתי אני מנסה באמת לא להראות חכמה או גיקיות בכל שלב..
בעולם האלקטרוני אני משתלב נהדר. בעצם, אפילו זה לא. מבחינה חברתית מאוד קשה לי לגלוש בפורומים החברתיים. זה מאוד מאוד משפיע עלי והדעות הנחרצות של האנשים שם עלי מזיקות לי. אני ממש מנסה להגמל מהאתר, אבל אני לא מצליח, בעיקר לאור העובדה שממש משעמם לי. כן, אפילו יומיים לפני סיום החופש לא יצאתי מהבית. שברתי שיא. מה לעשות, אני לא מוצלח בדברים מסויימים. לסיכום, בוואצפ, בפייסבוק ובכל השאר אני כותב בצורה מאוד תקינה, בלי סלנג, ובלי כל ההכפלות אותיות למיניהם. ואז, שמגיעים לדיונים מסויימים, אני תמיד החפרן או החנון הספרן, האשכנזי הנטחן או מה שזה לא יהיה. זה מעצבן אותי. כי אני הכי לא סנוב שיש, אני הכי לא מנסה להראות חכם והעולם לא מקבל חכמים..... העולם רוצה אנשים בגובה העיניים שלו, עם לב טוב, זה מה שחשוב. אני לא חושב שזה יפריע לי, אבל בגדול זה כ"כ משנה.
חזה מעצבנת אותי. כן, גם היום לא יצאתי מהבית, ונותרתי לדבר עם אנשים תמימים בוואצפ. באופן מפתיע היום הזה פשוט טס. החלטתי שמהיום אני לא נכנס יותר למשתמש שלי בFXP ואני מזניח את האתר, לתמיד. לא רוצה להתמכר אליו ואני רוצה להפתח לעולמות אחרים באינטרנט ולפנות זמן כדי לצפות בסרטים. בנוסף, המשתמשים הכריחו אותי לעזוב אותו. אבל זה לא הציק לי. תמיר, במשך כל היום המשיך לא לעשות כלום ועדיין לא קרא לי ולא רצה לקבוע איתי משהו. כמה אפשר להיות בפייסבוק, ג'יזס... אנשים מכורים באופן בלתי יאמן. ואז כתבתי לאנשים בוואצפ שאני רוצה לקבוע ללונה פארק, מחר, לכבוד סיום החופש העצוב.
חמור הסכימה, וזאת אחת התכונות שאני אוהב בה. לא משנה כמה היא תתקדם, היא לא תשפוט אנשים ולא תפסיק לקבוע איתם בגלל מעמד חברתי נמוך ממנה. תמיר כמובן לא הסכים והוא לא בא. מתן, אולי יבוא ואולי לא. חזק יבוא ואני הזמנתי עליו כרטיס. ועוד איזה בחור נחמד יבוא איתנו שאני מכיר. בשורה תחתונה אני אחגוג את סיום החופש כראוי, אבל דבר אחד עצבן אותי והוא היה התגובה של תמיר על הפוסט. חזה רצתה ללכת לנייטמר, או לים, והיא לא רצתה ללכת ללונה פארק. תמיר ישר הסכים איתה והחליט שהוא לא רוצה ללכת ללונה פארק. למרות שזה היה "בצחוק", כמו תמיד, אני מכיר את תמיר כשהוא רציני ואכן הוא לא רצה לבוא. עצבים. בכל מקרה, זה תקע אותי מלקבוע מהלך מאוד רציני- פעם ראשונה שאני קובע משהו. ואז כולם מתחילים לעשות מזה צחוק ואז הקביע כביכול מתבטלת.
בשורה התחתונה הצלחתי לגרום לכך שבסוף נלך, קצת אנשים, ללונה פארק. במהלך הקביעה דיברנו על דרכי ההגעה ועל המחיר, ואז כולם אמרו שאני חנון. מקווה שזה לא מוריד מהערך שלי אלא מוסיף לי חן? אני מקווה שיהיה כיף, זוהי ההזדמנות האחרונה שלי להינות מהחופש הזה.... ואולי לנצל אותו בצורה הכי טובה שאפשר כי ביום ראשון אני מתחיל את הלימודים. האם הייתה לי הזדמנות לנצל את החופש הזה? ללא ספק. אבל לא הצלחתי. אולי ללא המחשב הייתי מצליח, אבל אני מקווה שבשנה הבאה אני אצליח להגמל מאתרי האינטרנט ולמצוא את הזמן לעסוק בדברים רציניים.... אולי הגיע הזמן שיסתיים החופש, כעת הגיע הזמן להתעמק בדברים אחרים....
כל העולם הקטן והאלקטרוני שלי נהיה זאבים. נחמד, הא. בכל מקרה, שמתי לב לדבר מוזר שקרה לי במהלך חיי. בכיתה ז' נרשמתי לפורום אינטרנטי שבו הבעתי את אהבתי לסדרות טלוויזיה, קולנוע וכל השאר. הפורום בהחלט פיתח אותי וגרם לי לכתוב טוב יותר, להביע דעה טוב יותר, ובין היתר להיות ילד חכם יותר. זה עזר לי מאוד. זה גרם לי תמיד בוויכוחים להיות משכיל ובעל ידע, זה הראה לכולם שאני בהחלט יודע להביע את מה שאני חושב, עזר לי לכתוב בתקינות וכו' וכו'. הבעיה העיקרית שבעניין היא עצם העובדה שהעולם לא אוהב ולא מתחבר לאנשים חכמים, וגם אני לא. הבעיה היא, שבעולם האינטרנט אני הזאב החכם והאינטלגנטי, ובעולם האמיתי אני מנסה באמת לא להראות חכמה או גיקיות בכל שלב..
בעולם האלקטרוני אני משתלב נהדר. בעצם, אפילו זה לא. מבחינה חברתית מאוד קשה לי לגלוש בפורומים החברתיים. זה מאוד מאוד משפיע עלי והדעות הנחרצות של האנשים שם עלי מזיקות לי. אני ממש מנסה להגמל מהאתר, אבל אני לא מצליח, בעיקר לאור העובדה שממש משעמם לי. כן, אפילו יומיים לפני סיום החופש לא יצאתי מהבית. שברתי שיא. מה לעשות, אני לא מוצלח בדברים מסויימים. לסיכום, בוואצפ, בפייסבוק ובכל השאר אני כותב בצורה מאוד תקינה, בלי סלנג, ובלי כל ההכפלות אותיות למיניהם. ואז, שמגיעים לדיונים מסויימים, אני תמיד החפרן או החנון הספרן, האשכנזי הנטחן או מה שזה לא יהיה. זה מעצבן אותי. כי אני הכי לא סנוב שיש, אני הכי לא מנסה להראות חכם והעולם לא מקבל חכמים..... העולם רוצה אנשים בגובה העיניים שלו, עם לב טוב, זה מה שחשוב. אני לא חושב שזה יפריע לי, אבל בגדול זה כ"כ משנה.
חזה מעצבנת אותי. כן, גם היום לא יצאתי מהבית, ונותרתי לדבר עם אנשים תמימים בוואצפ. באופן מפתיע היום הזה פשוט טס. החלטתי שמהיום אני לא נכנס יותר למשתמש שלי בFXP ואני מזניח את האתר, לתמיד. לא רוצה להתמכר אליו ואני רוצה להפתח לעולמות אחרים באינטרנט ולפנות זמן כדי לצפות בסרטים. בנוסף, המשתמשים הכריחו אותי לעזוב אותו. אבל זה לא הציק לי. תמיר, במשך כל היום המשיך לא לעשות כלום ועדיין לא קרא לי ולא רצה לקבוע איתי משהו. כמה אפשר להיות בפייסבוק, ג'יזס... אנשים מכורים באופן בלתי יאמן. ואז כתבתי לאנשים בוואצפ שאני רוצה לקבוע ללונה פארק, מחר, לכבוד סיום החופש העצוב.
חמור הסכימה, וזאת אחת התכונות שאני אוהב בה. לא משנה כמה היא תתקדם, היא לא תשפוט אנשים ולא תפסיק לקבוע איתם בגלל מעמד חברתי נמוך ממנה. תמיר כמובן לא הסכים והוא לא בא. מתן, אולי יבוא ואולי לא. חזק יבוא ואני הזמנתי עליו כרטיס. ועוד איזה בחור נחמד יבוא איתנו שאני מכיר. בשורה תחתונה אני אחגוג את סיום החופש כראוי, אבל דבר אחד עצבן אותי והוא היה התגובה של תמיר על הפוסט. חזה רצתה ללכת לנייטמר, או לים, והיא לא רצתה ללכת ללונה פארק. תמיר ישר הסכים איתה והחליט שהוא לא רוצה ללכת ללונה פארק. למרות שזה היה "בצחוק", כמו תמיד, אני מכיר את תמיר כשהוא רציני ואכן הוא לא רצה לבוא. עצבים. בכל מקרה, זה תקע אותי מלקבוע מהלך מאוד רציני- פעם ראשונה שאני קובע משהו. ואז כולם מתחילים לעשות מזה צחוק ואז הקביע כביכול מתבטלת.
בשורה התחתונה הצלחתי לגרום לכך שבסוף נלך, קצת אנשים, ללונה פארק. במהלך הקביעה דיברנו על דרכי ההגעה ועל המחיר, ואז כולם אמרו שאני חנון. מקווה שזה לא מוריד מהערך שלי אלא מוסיף לי חן? אני מקווה שיהיה כיף, זוהי ההזדמנות האחרונה שלי להינות מהחופש הזה.... ואולי לנצל אותו בצורה הכי טובה שאפשר כי ביום ראשון אני מתחיל את הלימודים. האם הייתה לי הזדמנות לנצל את החופש הזה? ללא ספק. אבל לא הצלחתי. אולי ללא המחשב הייתי מצליח, אבל אני מקווה שבשנה הבאה אני אצליח להגמל מאתרי האינטרנט ולמצוא את הזמן לעסוק בדברים רציניים.... אולי הגיע הזמן שיסתיים החופש, כעת הגיע הזמן להתעמק בדברים אחרים....