אז ניסיתי לנצל את היום האחרון של החופש בלונה פארק, היה.... מצד אחד, נהדר. המתקנים האלה כ"כ מרגשים אותי ואני כ"כ נהנה לעלות עליהם שפשוט אי אפשר לומר שאני מצטער על זה. הבלאק ממבה, זה ריגושים בשקל, אבל אני הרגשתי כמו פיטר פן את ההרגשה הזאת אני לא חווה כל יום. מדהים. הלכתי עם חמור וחזה, שהן שני ידידות טובות שלי למי שלא הבין, עם חזק, ועם עוד בחור אחד שלא ממש חשוב אבל שולט בעדר... נקרא לו חמישים, בעקבות חמישים סיבות לשנוא אותו. לסיכום, חמישים בא איתנו והוביל את כולם לאיזה מתקן לעלות, מה לעשות, ובעקבותיו יצא שהייתי לבד עם חמור לא מעט פעמים והם פשוט הזניחו אותנו בצד. חמור הייתה צריכה להקיא כשהיינו בתור למתקן, אז מהר הלכתי איתה.. היא כמעט הקיאה ואני קניתי לה קולה... מהר חזרתי לראות אם השאר חזרו מהמתקן ואמרתי להם שהיא יושבת ונחה.. הם באו לראות מה קורה איתה, ואז אמרו לי "זאב, תשאר איתה, אנחנו הולכים למתקן אחר".
רגע, מה !? !!?!!?! למה שאני אשאר איתה? נשארתי איתה עד עכשיו, אני פאקינג השגתי לכם את הכרטיסים, קצת הוכרת תודה? משהו? לא. בחזרה שהם חזרו מהמתקן שהם היו, ישבתי עם חמור על יד השולחן ואכלתי איתה. הם הסתכלו עלינו, ראו אותנו אוכלים, קראנו להם, והבני זונות המשיכו ללכת. תודה רבה חברים, אני אוהב אותכם. אם כל זה לא הספיק, שמעו את ההמשך-
הלכנו לקניון איילון אחרי הלונה פארק. נהנינו, אבל בטעות לכלכתי למתן את החולצה. אה כן, גם מתן הלך איתנו. קיצר, בקניון הוא הכריח אותי ללכת לקנות איתו חולצה אחרת... באותו הזמן חזה, חמישים, וחזק נשארו הלכו הביתה. בלעדינו. והכל בגלל חמישים, שאמר להם שאבא של מתן מקפיץ אותנו הביתה. עכשיו תגידו לי, כמה חרא של ילד אתה יכול להיות ?אין לך סבלנות לחכות לנו שאנחנו נקנה את החולצה ואז נחזור כולנו? מסתבר שלא. לפחות הייתי קונה איזה משהו...
בסופו של דבר גם היה לי כאב ראש... מה שכן, נקודת אור שאני לא רוצה להתייחס אליה- חזה. היא נהיית כ"כ נחמדה אלי בזמן האחרון, רק חבל שאין לי מושג איך לדבר איתה. היא מצד אחד כ"כ נחמדה ועדינה, מצד שני היא קצת מתנשאת... אבל לא, לא מאמין ברגש. נתמקד בזה לאחר מכן. יש לי לא מעט בעיות איתה.
שישי, הרגשתי מעט לא טוב וקיבלתי מכה באיזור לא נעים שעדיין לא עברה לגמרי אבל אולי היא תתרפא.. בערב עשינו מסיבת יום הולדת לאבא שלי, 56. כתבתי ברכה שחשבתי שהיא תהיה גרועה, מסתבר שהיא יצאה נחמד מאוד ואבא שלי אפילו כינה אותה "גיאונית". לא יצאתי בערב לשום מקום. עוד דבר שעצבן אותי, תמיר. ניסיתי לספר לו מה קרה בלונה פארק- זה אפילו לא עניין אותו. הוא התמקד רק בעניינים שלו, בפוסטים בפייסבוק, דברים משעממים, רבאקקקק אתה החבר הכי טוב שלי לא? תדבר איתי על משהו. די להתעלם ולחפור כל הזמן.
בשבת, עברה מהר והנה אני כותב כאן. ישנתי עד 4 וחצי ואז ניסיתי להעביר את הזמן עד צאת השבת. בצאתה, הסתפרתי. החלטתי לשנות כיוון לחלוטין ומהשיער הארוך והמסודר החלטתי לעשות שינוי ולהסתפר קצר מאוד, כמעט קצוץ. חשבתי שיצא גרוע, ואכן יצא שונה באופן מובהק. לא הייתי קורא לזה יפה, אבל זה נותן מראה בוגר, מעניין, בוטה. אני אוהב את זה.
לסיכום, מחר בית ספר. איזה כיף. תלמידים חדשים שאני לא כ"כ מעוניין לפגוש הולכים לפגוש אותי, ותלמידים שאני מאוד רוצה לפגוש לא יראו אותי כי הם.. עוזבים. את הגישה השמחה שלי אני לעולם לא ישנה, ומקווה שאני ישאר עם אדי- החבר הכי טוב שלי בבצפר, אתם עוד תשמעו עליו. זאת הולכת להיות שנה של סיוטים, של בעיות, ושל קושי ממשי. אבל אם אני אוכל אני אעבור את זה, בכוחות עצמי, ואני מתכוון לשנות בעצמי כ"כ הרבה בנושא הזה.
כן, מה לעשות, אומנם זה יהיה קשה, אבל אם אני אטפל בבעית ההתמכרות האובססיבית שלי למחשב אני אוכל להשתנות. באוכל, בספורט, בלבוש, בחיצוניות בכללי, ובלימודים ובחברים. זה כ"כ חשוב לי, אבל אני חייב לוותר על המחשב בשביל זה. הבעיה היא שמאוד קשה לי, התמכרתי לפורום חברתי שנורא רע לי להיות בו אבל כבר התרגלתי... אולי הגיע הזמן לעזוב אותו, להציב לעצמי אתגר. האלוואי ואני אעמוד באתגר הזה. הפורומים האלה לא מתאימים לי ואני לא אתן להם למלא את היום שלי. יאללה, בצפר, בלאגן.
למי שיש שירים יפים, אפשר בבקשה לתת? אני מחפש כאלה..
החיים.... יש היגדירו אותם כ"כ כואבים, אבל כ"כ טובים. מתנה גדולה מהבורא שלעיתים יכולה להיות בלתי נסבלת, ולעיתים יכולה להיות נהדרת. מהם משמעות החיים? לא יודע, לא איכפת לי. אומרים שחיים בשביל מטרה, המטרה הכי פשוטה היא להעביר את הזמן. זה פילוסופי מידי. בשורה תחתונה, כולנו נולדנו וכולנו חיים, אבל מהם שווים החיים אם יש בהם סבל? בשביל למלא את החיים ולהעריך אותם צריך כל הזמן לצבור חוויות. לא להפסיק לחוות, להרגיש, לצאת, להיות מלאים באומץ ובלי פחד. כי בשורה התחתונה, תגידו מה שתגידו- חיים רק פעם אחת, והזדמנויות רבות לא יאירו לנו בכל מקום.
אז ניסיתי לנצל את היום האחרון של החופש בלונה פארק, היה.... מצד אחד, נהדר. המתקנים האלה כ"כ מרגשים אותי ואני כ"כ נהנה לעלות עליהם שפשוט אי אפשר לומר שאני מצטער על זה. הבלאק ממבה, זה ריגושים בשקל, אבל אני הרגשתי כמו פיטר פן את ההרגשה הזאת אני לא חווה כל יום. מדהים. הלכתי עם חמור וחזה, שהן שני ידידות טובות שלי למי שלא הבין, עם חזק, ועם עוד בחור אחד שלא ממש חשוב אבל שולט בעדר... נקרא לו חמישים, בעקבות חמישים סיבות לשנוא אותו. לסיכום, חמישים בא איתנו והוביל את כולם לאיזה מתקן לעלות, מה לעשות, ובעקבותיו יצא שהייתי לבד עם חמור לא מעט פעמים והם פשוט הזניחו אותנו בצד. חמור הייתה צריכה להקיא כשהיינו בתור למתקן, אז מהר הלכתי איתה.. היא כמעט הקיאה ואני קניתי לה קולה... מהר חזרתי לראות אם השאר חזרו מהמתקן ואמרתי להם שהיא יושבת ונחה.. הם באו לראות מה קורה איתה, ואז אמרו לי "זאב, תשאר איתה, אנחנו הולכים למתקן אחר".
רגע, מה !? !!?!!?! למה שאני אשאר איתה? נשארתי איתה עד עכשיו, אני פאקינג השגתי לכם את הכרטיסים, קצת הוכרת תודה? משהו? לא. בחזרה שהם חזרו מהמתקן שהם היו, ישבתי עם חמור על יד השולחן ואכלתי איתה. הם הסתכלו עלינו, ראו אותנו אוכלים, קראנו להם, והבני זונות המשיכו ללכת. תודה רבה חברים, אני אוהב אותכם. אם כל זה לא הספיק, שמעו את ההמשך-
הלכנו לקניון איילון אחרי הלונה פארק. נהנינו, אבל בטעות לכלכתי למתן את החולצה. אה כן, גם מתן הלך איתנו. קיצר, בקניון הוא הכריח אותי ללכת לקנות איתו חולצה אחרת... באותו הזמן חזה, חמישים, וחזק נשארו הלכו הביתה. בלעדינו. והכל בגלל חמישים, שאמר להם שאבא של מתן מקפיץ אותנו הביתה. עכשיו תגידו לי, כמה חרא של ילד אתה יכול להיות ?אין לך סבלנות לחכות לנו שאנחנו נקנה את החולצה ואז נחזור כולנו? מסתבר שלא. לפחות הייתי קונה איזה משהו...
בסופו של דבר גם היה לי כאב ראש... מה שכן, נקודת אור שאני לא רוצה להתייחס אליה- חזה. היא נהיית כ"כ נחמדה אלי בזמן האחרון, רק חבל שאין לי מושג איך לדבר איתה. היא מצד אחד כ"כ נחמדה ועדינה, מצד שני היא קצת מתנשאת... אבל לא, לא מאמין ברגש. נתמקד בזה לאחר מכן. יש לי לא מעט בעיות איתה.
שישי, הרגשתי מעט לא טוב וקיבלתי מכה באיזור לא נעים שעדיין לא עברה לגמרי אבל אולי היא תתרפא.. בערב עשינו מסיבת יום הולדת לאבא שלי, 56. כתבתי ברכה שחשבתי שהיא תהיה גרועה, מסתבר שהיא יצאה נחמד מאוד ואבא שלי אפילו כינה אותה "גיאונית". לא יצאתי בערב לשום מקום. עוד דבר שעצבן אותי, תמיר. ניסיתי לספר לו מה קרה בלונה פארק- זה אפילו לא עניין אותו. הוא התמקד רק בעניינים שלו, בפוסטים בפייסבוק, דברים משעממים, רבאקקקק אתה החבר הכי טוב שלי לא? תדבר איתי על משהו. די להתעלם ולחפור כל הזמן.
בשבת, עברה מהר והנה אני כותב כאן. ישנתי עד 4 וחצי ואז ניסיתי להעביר את הזמן עד צאת השבת. בצאתה, הסתפרתי. החלטתי לשנות כיוון לחלוטין ומהשיער הארוך והמסודר החלטתי לעשות שינוי ולהסתפר קצר מאוד, כמעט קצוץ. חשבתי שיצא גרוע, ואכן יצא שונה באופן מובהק. לא הייתי קורא לזה יפה, אבל זה נותן מראה בוגר, מעניין, בוטה. אני אוהב את זה.
לסיכום, מחר בית ספר. איזה כיף. תלמידים חדשים שאני לא כ"כ מעוניין לפגוש הולכים לפגוש אותי, ותלמידים שאני מאוד רוצה לפגוש לא יראו אותי כי הם.. עוזבים. את הגישה השמחה שלי אני לעולם לא ישנה, ומקווה שאני ישאר עם אדי- החבר הכי טוב שלי בבצפר, אתם עוד תשמעו עליו. זאת הולכת להיות שנה של סיוטים, של בעיות, ושל קושי ממשי. אבל אם אני אוכל אני אעבור את זה, בכוחות עצמי, ואני מתכוון לשנות בעצמי כ"כ הרבה בנושא הזה.
כן, מה לעשות, אומנם זה יהיה קשה, אבל אם אני אטפל בבעית ההתמכרות האובססיבית שלי למחשב אני אוכל להשתנות. באוכל, בספורט, בלבוש, בחיצוניות בכללי, ובלימודים ובחברים. זה כ"כ חשוב לי, אבל אני חייב לוותר על המחשב בשביל זה. הבעיה היא שמאוד קשה לי, התמכרתי לפורום חברתי שנורא רע לי להיות בו אבל כבר התרגלתי... אולי הגיע הזמן לעזוב אותו, להציב לעצמי אתגר. האלוואי ואני אעמוד באתגר הזה. הפורומים האלה לא מתאימים לי ואני לא אתן להם למלא את היום שלי. יאללה, בצפר, בלאגן.
למי שיש שירים יפים, אפשר בבקשה לתת? אני מחפש כאלה..