אני לא יודע לשקר, והם אומרים לי, "רואים עליך. אל תנסה, אתה תמים". אני לא נגרר לזה. אבל אם אני שקרן כזה גרוע, אז איך..... איך.... טוב, לא נתעסק בזה. אבל אני מקווה שאני פשוט יאלץ להפסיק לשקר. שאני אודה, "וואלה שיקרתי". שאני אתחיל מחדש. שאני אשנה את פני הדברים סוף סוף. שאני יאבד את המילה "שקר" מהלקסיקון. שאני לא אגזים, לא יפריך, לא ישנה את פני הדברים. לא אעשה את עצמי מבין שאני לא. לא אציג את עצמי כחכם כשאני לא. לא אציג את עצמי כבן אדם שאני לא. לשנות את התדמיות, לגמרי. אולי אני עדיין לא התבגרתי.
אבל, איזה כיף- האח הקטן שבר את האמבטיה רק כי הוא התעצבן על אבא שלי שמיהר שהוא יפסיק להתקלח. אני כמעט בטוח שאין לו כלום, בעיקר בגלל העובדה שהצרחות היו רק "פאניקה" ושום בכי לא היה באיזור, דם לא היה על הרצפה והוא לא רצה לכבות את המים- רק מראה שהוא סתם אוהב לעשות סצינות ולהכניס את עצמו למצבי לחץ. אךךךך כמה שאני שונא את הילד הזה.
אבל זה לא מפסיק- לא רק שאני שונא את הילד הזה, אני שונא את היחס אל הילד הזה. היחס של ההורים. זה כאילו הדבר הכי גרוע שיכול לקרות- שמבקשים לעזור, פונים אלי. הוא יכול להמשיך לשבת ולאכול. הם עובדים עליו שהוא יפה, ורזה, רבאק, הוא היצור הכי מכוער שראיתי. כל התיאורים האלה והמחמאות האלה עליו הופכות אותו למלא ביטחון, ובאמת יש לו בטחון- אבל פחחחחח, בטחון שמבוסס על כלום. החיים יאתגרו אותו, ומשנה הבאה אני כ"כ רואה את כמה שהוא הולך לסבול... אבל שנה הבאה זה רק שנה הבאה, ואז הכללל הולך להשתנת. וואו. כמה שאני מחכה לזה. איזה כיף.
אבל בדרך יש לי גם בגרויות, סבל, ו...בצפר. איזה כיף. אפילו נמלים יש שם. הכל יתוקן במהרה.
אין לי שליטה בשקרים שלי, אומרים לי שאני משקר טבעי, משהו בזה נקלט בי. אולי אני אפילו לא קולט שאני משקר. משהו בהגזמה שלי בתיאורי הדברים, משהו שמושך אותי בשקר כ"כ, משהו בקשר שלי בין אדם אחד לאדם אחר. אבל בגדול, אני לא שקרן טוב. אני השקרן הכי גרוע שיש.
אני לא יודע לשקר, והם אומרים לי, "רואים עליך. אל תנסה, אתה תמים". אני לא נגרר לזה. אבל אם אני שקרן כזה גרוע, אז איך..... איך.... טוב, לא נתעסק בזה. אבל אני מקווה שאני פשוט יאלץ להפסיק לשקר. שאני אודה, "וואלה שיקרתי". שאני אתחיל מחדש. שאני אשנה את פני הדברים סוף סוף. שאני יאבד את המילה "שקר" מהלקסיקון. שאני לא אגזים, לא יפריך, לא ישנה את פני הדברים. לא אעשה את עצמי מבין שאני לא. לא אציג את עצמי כחכם כשאני לא. לא אציג את עצמי כבן אדם שאני לא. לשנות את התדמיות, לגמרי. אולי אני עדיין לא התבגרתי.
אבל, איזה כיף- האח הקטן שבר את האמבטיה רק כי הוא התעצבן על אבא שלי שמיהר שהוא יפסיק להתקלח. אני כמעט בטוח שאין לו כלום, בעיקר בגלל העובדה שהצרחות היו רק "פאניקה" ושום בכי לא היה באיזור, דם לא היה על הרצפה והוא לא רצה לכבות את המים- רק מראה שהוא סתם אוהב לעשות סצינות ולהכניס את עצמו למצבי לחץ. אךךךך כמה שאני שונא את הילד הזה.
אבל זה לא מפסיק- לא רק שאני שונא את הילד הזה, אני שונא את היחס אל הילד הזה. היחס של ההורים. זה כאילו הדבר הכי גרוע שיכול לקרות- שמבקשים לעזור, פונים אלי. הוא יכול להמשיך לשבת ולאכול. הם עובדים עליו שהוא יפה, ורזה, רבאק, הוא היצור הכי מכוער שראיתי. כל התיאורים האלה והמחמאות האלה עליו הופכות אותו למלא ביטחון, ובאמת יש לו בטחון- אבל פחחחחח, בטחון שמבוסס על כלום. החיים יאתגרו אותו, ומשנה הבאה אני כ"כ רואה את כמה שהוא הולך לסבול... אבל שנה הבאה זה רק שנה הבאה, ואז הכללל הולך להשתנת. וואו. כמה שאני מחכה לזה. איזה כיף.
אבל בדרך יש לי גם בגרויות, סבל, ו...בצפר. איזה כיף. אפילו נמלים יש שם. הכל יתוקן במהרה.