יש לי את החבר הטוב בבצפר, אדי. אני לא חושב על זה הרבה, אבל רבאק- אם יש משהו שלא סיפרתי לו זה שטויות. אבל הבן אדם עוסק כל היום באנשים מתים סביבו, בדקירות, שתיות וענייני כלא- ואני מספר לו על הבולשיט שלי. אבל למה? למה אני לא יכול פשוט להתמודד לבד? כי ככה זה. כי אני בן אדם מפונק עם צרות של עשירים. אני חייב לשים לעצמי את המחסום.
בנוסף, לפעמים אני מרגיש שאני חייב להעיר יותר מידי- פתאום אני מתחיל להרגיש למה כולם התכוונו, ולמה אני חייב להראות שאני יודע, מבין או יכול לעשות משהו מעבר- למרות שאני מודע 100% שאני לא. זה המחסום השני שאני צריך לשים, לא להעיר, לא להציק, ולא להשמע המתחכם העליון שיודע על כל מה שהוא מדבר- כי תכלס יכול להיות שאני בעצמי לא יודע על מה אני מדבר.
והשקר. אני פשוט לא שולט בשקרים שלי. לאחרונה זה נהיה יותר עיגולי פינות, שינויי פני הדברים והעלמת פרטים שאני כבר לא קורא להם שקרים, אבל אני חייב להפסיק לשקר ולהגיד אמת טהורה וצחה. ללא זה אני פשוט אכשיל את עצמי. זה המחסום השלישי, מחסום לשקרים.
אולי כשאני יתחיל לנסות לעבוד על העולם הפנימי שלי אני יצליח לעבור לחיצוני- שאחסום מה שצריך ואכניס מה שצריך אולי הכל ישתנה. בינתיים אני מרגיש שקשה לי מאוד להבין דברים- להתחבר לדברים- לראות דברים מעיני כל העולם. אני לא אדם שהכל עובד לטובתו ולפעמים אני פשוט מבין שיש לי הסתכלות שונה על פני הדברים. קשה לי מאוד לעכל את זה.
אני היום הלכתי עם חבר שלי לקניון באילוצים וקנינו לו בגדים. אני הסתכלתי במראה לא מעט על עצמי. ו.... אני די התביישתי באיך שאני נראה. אולי זה בגלל השיער שלי (שחזר פאקינג להיות פאקינג מוזר) אבל עכשיו אני מבין שזה אני בעצמי. הלבנבנות, האובר-רזות, השיער המבולגן והמכוער, הפרצוף המלפפוני וכל שאר הירקות פשוט גורמים לי להיראות. ........ לא יפה. זה מפריע לי. זה מפריע לבטחון שלי. בוודאי שאני רוצה להיראות יפה, אבל אין לי את האלמנטים לעשות את זה. תספורת קצרה, הכי קצרה שתהיה לי תהיה בקרוב.
להחליף קצת את המלתחה, לשנות קצת את האווירה. לקנות בגדים חדשים, צבעוניים ולרענן את המלתחה שלי. אם זה לא מספיק, בא לי גם לגוון את החברה ולשנות את ההתנהגות שלי. אבל היי, שלב שלב. אני צריך להיות סימפטי יותר, לשים מחסומים, ואז לעבור לשלבים האחרים. חשוב לציין שגם בא לי לשפר את עצמי מבחינה בריאותית, פיזית, ספורטיבית, לימודית וכן הלאה. כן, זה קשה לעשות הכל ביחד- אבל איפה שהוא הכל זה חלק מהתהליך הגדול שעובר עלי. מה זה התהליך הזה? מה עובר עלי? .נראה לי שקוראים לזה התבגרות. לילה טוב.
אני אדם יומרני מאוד. לקח לי זמן להבין את זה, אבל יש בי חלק שהוא לא בוגר ולא מספיק מפותח כדי להבין את זה. רוב האנשים יותר חכמים ממני, יותר מרוכזים ממני ובעלי יותר יכולת ממני. אני בן אדם בעל לא מעט טעויות, ובעיקר תכונות מטעות- אני נראה חכם. בצורת הדיבור שלי ובצורת ההתבטאות שלי יש משהו מאוד רשמי, לעיתים אני יכול להשמע כמו אדם מבוגר באמת. לבני אדם זה מציק. זה גם לא דבר להתגאות בו כי בשורה התחתונה זה מפריע לי להתנהלות בחיים של בן נוער. והחיים של בן נוער הם...
יש לי את החבר הטוב בבצפר, אדי. אני לא חושב על זה הרבה, אבל רבאק- אם יש משהו שלא סיפרתי לו זה שטויות. אבל הבן אדם עוסק כל היום באנשים מתים סביבו, בדקירות, שתיות וענייני כלא- ואני מספר לו על הבולשיט שלי. אבל למה? למה אני לא יכול פשוט להתמודד לבד? כי ככה זה. כי אני בן אדם מפונק עם צרות של עשירים. אני חייב לשים לעצמי את המחסום.
בנוסף, לפעמים אני מרגיש שאני חייב להעיר יותר מידי- פתאום אני מתחיל להרגיש למה כולם התכוונו, ולמה אני חייב להראות שאני יודע, מבין או יכול לעשות משהו מעבר- למרות שאני מודע 100% שאני לא. זה המחסום השני שאני צריך לשים, לא להעיר, לא להציק, ולא להשמע המתחכם העליון שיודע על כל מה שהוא מדבר- כי תכלס יכול להיות שאני בעצמי לא יודע על מה אני מדבר.
והשקר. אני פשוט לא שולט בשקרים שלי. לאחרונה זה נהיה יותר עיגולי פינות, שינויי פני הדברים והעלמת פרטים שאני כבר לא קורא להם שקרים, אבל אני חייב להפסיק לשקר ולהגיד אמת טהורה וצחה. ללא זה אני פשוט אכשיל את עצמי. זה המחסום השלישי, מחסום לשקרים.
אולי כשאני יתחיל לנסות לעבוד על העולם הפנימי שלי אני יצליח לעבור לחיצוני- שאחסום מה שצריך ואכניס מה שצריך אולי הכל ישתנה. בינתיים אני מרגיש שקשה לי מאוד להבין דברים- להתחבר לדברים- לראות דברים מעיני כל העולם. אני לא אדם שהכל עובד לטובתו ולפעמים אני פשוט מבין שיש לי הסתכלות שונה על פני הדברים. קשה לי מאוד לעכל את זה.
אני היום הלכתי עם חבר שלי לקניון באילוצים וקנינו לו בגדים. אני הסתכלתי במראה לא מעט על עצמי. ו.... אני די התביישתי באיך שאני נראה. אולי זה בגלל השיער שלי (שחזר פאקינג להיות פאקינג מוזר) אבל עכשיו אני מבין שזה אני בעצמי. הלבנבנות, האובר-רזות, השיער המבולגן והמכוער, הפרצוף המלפפוני וכל שאר הירקות פשוט גורמים לי להיראות. ........ לא יפה. זה מפריע לי. זה מפריע לבטחון שלי. בוודאי שאני רוצה להיראות יפה, אבל אין לי את האלמנטים לעשות את זה. תספורת קצרה, הכי קצרה שתהיה לי תהיה בקרוב.
להחליף קצת את המלתחה, לשנות קצת את האווירה. לקנות בגדים חדשים, צבעוניים ולרענן את המלתחה שלי. אם זה לא מספיק, בא לי גם לגוון את החברה ולשנות את ההתנהגות שלי. אבל היי, שלב שלב. אני צריך להיות סימפטי יותר, לשים מחסומים, ואז לעבור לשלבים האחרים. חשוב לציין שגם בא לי לשפר את עצמי מבחינה בריאותית, פיזית, ספורטיבית, לימודית וכן הלאה. כן, זה קשה לעשות הכל ביחד- אבל איפה שהוא הכל זה חלק מהתהליך הגדול שעובר עלי. מה זה התהליך הזה? מה עובר עלי? .נראה לי שקוראים לזה התבגרות. לילה טוב.