ואז זה נכנס לחמור לראש- אין לה כ"כ דעה עצמית, היא רק מושפעת, אז היא תמיד ירדה עלי שאני ביקורתי וכו' וכו'. היא תמיד חשבה שהיא יכולה להשפיל אותי, למה? כי זה בצחוק. תמיד חשבה שהיא יכולה להרביץ לי, למה? כי זה בצחוק. למתן או חזק היא לא תרביץ, ועכשיו גם לא לתמיר. אבל אז באה השבת, שאמרתי לה את הכל. אמרתי לה שהיא מתנהגת לא בסדר, בעדינות. ומה היא אומרת? "לא טוב לך- קום ולך". קמתי והלכתי. ואז בוואטספ המשכנו את המריבה, ומה היא כותבת?
"אנחנו החברים היחידים שלך, יום יבוא ותבין שזאת הייתה טעות לריב איתנו, בלעדינו אין לך חברים" חחחח מותק, בזכותי יש לך את רוב החברים שלך בשכונה... אני הכרתי לך את החברים החדשים שלך, הישנים שלך, כווווולםםם בזכותי ואת עוד מעיזה לומר שלי אין חברים בגללך? ומסתבר שהיא צדקה... במקום שאני יהיה שם בשבט ויצחק עליה שהיא יושבת בבית, היא באה ומצלמת ואני לא מוצא מה לעשות שם... היא נכנסת וצועקת ואני סתם עומד בצד.. מצלמת את כולם. אולי הייתי טמבל והייתי צריך לבוא? אולי. בינתיים הלילה שהיה אתמול ישאר לנצח, ואולי טוב שככה. צריך לזכור כמה הילדה הזאת פשוט כלבה.
אז אולי די לדיכאון? אלו תקופות. תקופות שבהן יש חברים והכל הולך, תקופות שבהן אין. תקופות שבהן כולם הולכים ויוצאים ונהנים, תקופות שכולם בבית. תקפות שבהם נהנים מהחיים ותקופות שבהם סובלים. הכל הולך בתקופות ולהכל יש את הסטנדרתים משלהם- שום דבר לא מושלם וצריך להעריך את המינון הנכון לכל דבר. אבל האם בגלל הכלבה הפרוצה הזאת אני הולך לסבול בזמן הקרוב ולא לצאת מהבית??
והתשובה המפחידה היא- אולי. אולי מתן ותמיר ילכו איתה שהיא תקבע, ולא איתי? אולי הם עצבניים עלי והם כיפיים איתה? על חזק אני לא מדבר בכלל.... חזה בכלל לא רוצה להתקרב אל כל החבורה הזאת כי יש לה את החברים שלה ואולי טוב שככה, אבל בינתיים גם אני מחפש את החברים שלי ואני מתקשה למצוא אותם... בינתיים אני יודע דבר אחד- הכלבה הזאת, חמור, מתחילה להרוס לי את הבילויים החברתיים ואת הכיף... היא אפילו לא התחילה ונראה לי שכבר הלך לה. והכל בגלל מה? וואטספ. שהוציאו את סיאל מקבוצה מסויימת, כולם יצאו. שהוציאו אותי? נשארים ואולי מלכלכים עלי, לכו תדעו. מה שכן, לחמור יש אופי מגעיל, חיצוניות מגעילה, והיא ילדה פשוט מגעילה. למה כולם כ"כ רוצים להסתובב לה- ואיך הכל הולך לה כ"כ טוב?
ואז זה נכנס לחמור לראש- אין לה כ"כ דעה עצמית, היא רק מושפעת, אז היא תמיד ירדה עלי שאני ביקורתי וכו' וכו'. היא תמיד חשבה שהיא יכולה להשפיל אותי, למה? כי זה בצחוק. תמיד חשבה שהיא יכולה להרביץ לי, למה? כי זה בצחוק. למתן או חזק היא לא תרביץ, ועכשיו גם לא לתמיר. אבל אז באה השבת, שאמרתי לה את הכל. אמרתי לה שהיא מתנהגת לא בסדר, בעדינות. ומה היא אומרת? "לא טוב לך- קום ולך". קמתי והלכתי. ואז בוואטספ המשכנו את המריבה, ומה היא כותבת?
"אנחנו החברים היחידים שלך, יום יבוא ותבין שזאת הייתה טעות לריב איתנו, בלעדינו אין לך חברים" חחחח מותק, בזכותי יש לך את רוב החברים שלך בשכונה... אני הכרתי לך את החברים החדשים שלך, הישנים שלך, כווווולםםם בזכותי ואת עוד מעיזה לומר שלי אין חברים בגללך? ומסתבר שהיא צדקה... במקום שאני יהיה שם בשבט ויצחק עליה שהיא יושבת בבית, היא באה ומצלמת ואני לא מוצא מה לעשות שם... היא נכנסת וצועקת ואני סתם עומד בצד.. מצלמת את כולם. אולי הייתי טמבל והייתי צריך לבוא? אולי. בינתיים הלילה שהיה אתמול ישאר לנצח, ואולי טוב שככה. צריך לזכור כמה הילדה הזאת פשוט כלבה.
אז אולי די לדיכאון? אלו תקופות. תקופות שבהן יש חברים והכל הולך, תקופות שבהן אין. תקופות שבהן כולם הולכים ויוצאים ונהנים, תקופות שכולם בבית. תקפות שבהם נהנים מהחיים ותקופות שבהם סובלים. הכל הולך בתקופות ולהכל יש את הסטנדרתים משלהם- שום דבר לא מושלם וצריך להעריך את המינון הנכון לכל דבר. אבל האם בגלל הכלבה הפרוצה הזאת אני הולך לסבול בזמן הקרוב ולא לצאת מהבית??
והתשובה המפחידה היא- אולי. אולי מתן ותמיר ילכו איתה שהיא תקבע, ולא איתי? אולי הם עצבניים עלי והם כיפיים איתה? על חזק אני לא מדבר בכלל.... חזה בכלל לא רוצה להתקרב אל כל החבורה הזאת כי יש לה את החברים שלה ואולי טוב שככה, אבל בינתיים גם אני מחפש את החברים שלי ואני מתקשה למצוא אותם... בינתיים אני יודע דבר אחד- הכלבה הזאת, חמור, מתחילה להרוס לי את הבילויים החברתיים ואת הכיף... היא אפילו לא התחילה ונראה לי שכבר הלך לה. והכל בגלל מה? וואטספ. שהוציאו את סיאל מקבוצה מסויימת, כולם יצאו. שהוציאו אותי? נשארים ואולי מלכלכים עלי, לכו תדעו. מה שכן, לחמור יש אופי מגעיל, חיצוניות מגעילה, והיא ילדה פשוט מגעילה. למה כולם כ"כ רוצים להסתובב לה- ואיך הכל הולך לה כ"כ טוב?